טינטון - טיניטוס​

לפחות אחד מכל עשרה סובל במהלך חייו מציפצופים ממושכים באוזניים, תופעה הנקראת טיניטוס, או טינטון (טנטון,Tinnitus). צפצופים אלה יכולים להימשך כל שעות היום, ובעיקר הם מפריעים ומעיקים כאשר האדם נמצא בסביבה שקטה - כמו למשל בשעות הלילה, וכשמנסים להירדם. חלק גדול מהחולים סובלים מתופעות נלוות של דיכאון, חרדה, מתח ומחסור בשעות שינה.

קיימים שני סוגי טינטון - דופק או הולם, כמו דפיקות הלב (טיניטוס פועם, Pulsatile Tinnitus), וטיניטוס סובייקטיבי ומממושך הנשמע כציפצוף או זימזום. (ולכן טנטון נקרא גם ציפצופים באוזניים) כל סוגי הטינטון מחייבים ברור רופא אא"ג, ובדיקות נוספות, ביניהן בדיקות שמיעה, ולעיתים בדיקות הדמייה שונות.

אמנם מדובר בתופעה שיכולה להיות מטרידה אצל חלק מהחולים, אולם אצל רוב האנשים הטנטון אינו מהווה מיטרד ואינו פוגע באיכות החיים באופן משמעותי. 

ובכל זאת, כשליש מהמטופלים שיש להם ציפצופים ממושכים באוזניים, מתלוננים על מתח ופגיעה באיכות החיים באופן משמעותי. כמחצית מהמטופלים סובלים במקביל גם מתופעה של חוסר סבילות לרעש (היפראקוזיס, Hyperacusis) הגורמת להם להימנע ממקומות סואנים ואף ממפגשים חברתיים.

לצערי הרב, במשך שנים רבות ואפילו היום, נהוג לאמר לחולים אלה כי אין מה לעשות, ועליהם ללמוד "לחיות עם זה".

יעוץ שלילי, לא נכון ומדכא זה רק מחמיר את מצבם.

המודל המוביל בעולם להבנת הטינטון קיים מזה כעשרים וחמש שנה, ונקרא המודל הנוירופיזיולוגי. הוא פותח על ידי הפרופסור Jastreboffבארה"ב בתחילת שנות התשעים.

על פי המודל, נוצרת במוח התניה שלילית בלתי רצונית כלפי הטינטון. התניה זו גורמת למתח רב באיזור המוח העמוקים, ובעיקר במערכת הלימבית והאוטונומית של החולה, ולתחושת סבל ניכר.

פיתוח המודל הנוירופיזיולוגי הביא לעליה במודעות לנושא הציפצופים באוזניים. עבודות רבות המתארות אוכלוסיית חולים במרפאות טיניטוס ייעודיות, המטפלות בטכניקות הנגזרות מהמודל הנוירופיזיולוגי פורסמו, והמידע הנרחב מאפשר לרופאים הבנה טובה יותר לצרכיה של אוכלוסיית חולים מיוחדת זו.

על בסיס המודל קיימות מספר שיטות לטיפול בטיניטוס :

הראשונה והעיקרית, נקראת שיטת TRT – שפירושה Tinnitus Retraining Therapy . מדובר בטיפול משולב, יעוץ והדרכה, וגירוי שמיעתי באמצעים שונים, כולל תיקון השמיעה על ידי מכשירי שמיעה במידה ויש ליקוי שמיעה. לפני הטיפול יש לבצע בירור רפואי מעמיק, הגדרה ואפיון של הטינטון ולהתאים תוכנית טיפולית אישית, שכן אין חולה אחד דומה למשנהו. בטיפול בשיטת TRT ניתן לשלב טכניקות של הרפיה, ולעיתים תרופות שונות המשפיעות על מחזור השינה או תרופות הרגעה – לפרקי זמן קצרים ועל פי טיב המקרה.

השניה, CBT – Cognitive Behaviour Therapy, המטפל הוא פיכולוג , ועבודתו הינה להגיע לשינוי עמדות כלפי הטיניטוס. אין שימוש בתרופות או בגירוי למערכת השמיעה בשיטה זו, אלא טיפול פסיכולוגי אישי, לאורך כשנה או יותר.

לאורך השנים נעשו מחקרים על נסיונות טיפוליים שונים, למשל ביופידבק, הרפייה, מגוון תרופות פסיכיאטריות, גינקו בילובה, מרחיבי כלי דם שונים, טיפולים הומיאופתיים וניתוחים שונים.

כמו כן נבדקו מכשירי מיסוך (המסתירים את הטינטון על ידי השמעת רעש בעוצמה חזקה), ומכשירים המגרים את האוזן בשיטות שונות כולל לייזר וגירוי חשמלי מגנטי. רוב המחקרים העלו כי אין תועלת בכל הנ"ל כטיפול לטנטון. למרות זאת, ניתן לפחות חלקית לשלב בטיפול לטנטון את הביופידבק, שיטות הרפייה שונות, וחלק מהתרופות הפסיכיאטריות. טיפולים אלה אינם פותרים את בעיית הטינטון אולם עשויים להקל על החולים.