סחרחורת

סחרחורת ושווי המשקל / ד"ר טליה מרק

סחרחורת היא תחושה סובייקטיבית השונה מאדם לאדם. הסחרחורת אינה מחלה כי אם סימפטום שיש לבדוק את מקורו. 

טווח התלונות מגוון ויכול לכלול בין השאר :

1. תחושה סיבובית קלאסית בה האדם חש שהעולם סובב סביבו או שהוא מסתובב, 
2. תחושה בה האדם נמצא על קרקע לא יציבה כמו סיפון אונייה,
3. תחושה שקירות הבית עומדים ליפול עליו, שמקלט הטלוויזיה אינו ישר, ושהוא חי כבתוך חלום,
4. תחושה "שראשו אינו במקום",
5. תחושה שהוא הולך על צמר- גפן או שהנו נדחף הצידה בזמן ההליכה. 

התלונות על סחרחורת שכיחות מאד ולמעשה כ 50% עד 60% מהאוכלוסייה (עד גיל 60) סובלים ממנה, מודאגים ופונים לקבלת ייעוץ רפואי. מעל גיל 60 אחוז האנשים הסובל מסחרחורת עולה עוד יותר.

הסחרחורת נגרמת בשל תקלה או חוסר תיאום במערכת שיווי המשקל.

ככלל, התמצאות במרחב – שווי משקל, נגזרים משלוש מערכות תחושתיות ומעיבוד מוחי:

1. ויזואלי = עיניים שרואות את מצב הראש במרחב ואת קו האופק,
2. וסטיבולרי = אוזן פנימית : אברי שיווי המשקל המצויים בתוך האוזן הפנימית ומעבירים מידע על מיקומו של הראש במרחב ועל תנועותיו, חלק מהאיברים מדווחים למוח על תנועה סיבובית, וחלק מדווחים על תנועה ביחס לכוח הכבידה (גרביטציה) כמו למשל עלייה במעלית.
3. פרופריוצפטיבי = תחושות גוף, מערכת חיישנים הממוקמת לאורך עמוד השדרה ומעבירה תחושות מהגפיים - פרקים שרירים עצמות ועור.

שלוש המערכות מזינות מידע לגזע המוח ולמוח על מיקומנו במרחב ויחסית לגרביטציה (כוח הכבידה). מידע נוסף מגיע מהקורטקס (קליפת המוח). המוח מעבד את המידע ומנצל אותו לצורך שינויים והתאמות במנח הראש הגוף הפרקים והעיניים בתגובה לגירויים. כשהכל תקין היציבות תקינה.

כל פגיעה באחת ממערכות אלו יכולה לגרום לתחושת סחרחורת וחוסר יציבות כאשר כ 40% עד 60% מהמקרים נגרמים מפגיעה באברי שיווי המשקל שבאוזן. גורמים אחרים לתחושה זו יכולים להיות ממקור נוירולוגי כמו אירוע מוחי, ממקור רפואי כללי כמו שינוי ברמת סוכר, הפרעות קצב לב, מהפרעות ראייה או בעיות בתנועות הצוואר, וממקור פסיכו סוציאלי. האבחנה מורכבת מאנמנזה – שאלותיו של רופא אא"ג המברר את התלונה לפרטיה : אופי הסחרחורת, משך הזמן שהיא אורכת, תכיפותה, תחילת הסחרחורת – מה מעורר אותה, ומהלך הסחרחורת (מתי היא מחמירה יותר או מתי מוקלת). לאחר האנמנזה הרופא עורך בדיקה גופנית ולעיתים יש צורך בבדיקות עזר כמו בדיקות דם, בדיקת רופא עיניים ונוירולוג ובדיקת שמיעה.

ישנן בדיקות נוספות ספציפית יותר למשל - ENG (אלקטרוניסטגמוגרפיה) הבודקת חלקים מאיבר שווי המשקל באוזן הפנימית, ובדיקת יציבות (פוסטורוגרפיה ממוחשבת). בדיקות אלה יכולות לתת עוד מידע תפקודי ולהבדיל בין סחרחורת הנקראת "מרכזית" כלומר הקשורה לפעילות המוחית, לבין סחרחורת "וסטיבולרית" הקשורה לחלקי מערכת שווי המשקל שבאוזן הפנימית. מאחר ולרוב עיקר האבחנה נעשה בשיחה הראשונית עם המטופל, לא תמיד יש צורך בבדיקות אלה.

לעיתים יש צורך בבדיקות הדמייה נוספות, למשל אולטרהסאונד דופלר של כלי הדם הגדולים בצוואר (קרוטיד), CT, או  MRI – וכל אלה בהתאם להתרשמות הרופא ועל פי הממצאים שהתגלו בבדיקות האחרות.