מנגנון השמיעה / ד"ר טליה מרק

 


לאוזן האנושית שלושה חלקים : אוזן חיצונית (הכוללת אפרכסת ותעלת שמע), אוזן תיכונה העשויה חלל אויר ובתוכו עצמות שמע זעירות ואוזן פנימית שבה נוזלים ועצבים הקולטים את גלי הקול כגלים בנוזל. האוזן החיצונית והתיכונה מוליכות את גל הקול, והופכות את האנרגיה הקולית לאנרגיה מכנית, תוך הגברת הקול במנגנון של מנופים זעירים הפועל באמצעות עור התוף ועצמות השמע הזעירות.

התנודה המכנית המתקבלת גורמת להרעדת הנוזל שבאוזן הפנימית כך שגל הקול הופך לגל בנוזל, וזה מרעיד ממברנות דקיקות באוזן הפנימית, באופן שמביא לשינוי בפוטנציאל החשמלי של תאי העצב וליצירת גירוי עצבי המועבר על ידי עצב השמע אל המוח.

האוזן הפנימית מכילה 17,000 תאי שיער ובתוכה מתרחשים תהליכים מכניים וחשמליים מורכבים, אחרי חלקם אנו יכולים לעקוב באמצעות מכשור מודרני. בעצב השמיעה כ - 30 אלף סיבים, ותבנית הפעילות החשמלית של סיבים אלה עוברת השוואה בקליפת המוח בין תבניות קודמות של זכרון שמיעתי, לבין התבנית הנקלטת ומועברת על ידי העצב בזמן נתון. הקליטה המודעת של קול מתרחשת בסמוך לקליפת המוח כאשר פעילות חשמלית מועברת באמצעות עצבי השמיעה מהאוזן אל הקורטקס (החומר האפור שבמוח) השמיעתי.


מרבית הקולות שאנו שומעים הם קולות מורכבים כמו מוזיקה ודיבור. המוח זוכר תבניות קול שנקלטו ונשמרו מהינקות, וכל תבנית חדשה עוברת השוואה לזיכרון השמיעתי כך שאנו יכולים לשמוע ולפענח את הצלילים. חלק אחר במוח הסמוך למרכז השמיעתי עוסק בפיענוח ובמשמעות הצלילים כך שאנו יכולים לתרגם אותם לכדי שפה מובנת.