לטיניטוס הומצאו שיטות טיפול מרובות וניתן לשלב בין כמה מהן. חלקן מכוונות לעצם תופעת הטיניטוס וחלקן מיועדות להרפיה והרגעה. להלן סקירה על שיטות שונות, חלקן יעילות וחלקן לא נחשבות כיעילות.

1.        
טיפולים תרופתיים: למעשה אין תרופה שהיא מאושרת FDA לטיפול בטינטון, אולם ניתן להקל על מצוקות החולים על ידי שימוש בתרופות מסוימות בצורה מושכלת (וכלל לא להשתמש באחרות). 

א.      נוגדי דיכאון (כמו אלטרולט) גורמים לשיפור כללי במצב הדיכאוני של חולים רבים אך לא מטפלים בטיניטוס עצמו.

ב.      מרפי שרירים ומרגיעים (כמו ואליום) יכולים להקל באופן דומה מעצם הרגעת החולים. התרופות עשויות לגרום להתמכרות ולכן לא מתאימות לשימוש ממושך.

ג.       מרחיבי כלי דם וביתאהיסטין (אגיסרק) לא הוכחו כטיפולים ספציפיים לטיניטוס. במחלת מנייר, האגיסרק מתאימה לטיפול בסחרחורת אך לא משפיעה על הטנטון.  

ד.      תרופות נגד אפילפסיה אינן יעילות בהשוואה לפלצבו.

ה.     חומר הרדמה במתן תוך ורידי יכול להקל אבל ההקלה קצרת מועד, והסיבוכים קשים.

ו.        בחלק מהחולים נמצא חסר בצינק, אולם אין הבדל משמעותי בתוצאות טיפול בצינק בהשוואה לפלצבו מבחינת חומרת
הטיניטוס.

2.     Biofeedback וטכניקות הרפייה שונות : ביופידבק יכול להיות חלק מטיפול יעיל למחלות הקשורות ללחץ, ביניהן טיניטוס. טיפול זה מומלץ בשילוב שיטת טיפול אחרת או כאשר שיטות אחרות לא הפיקו את התוצאות הרצויות. טיפולים נוספים להפחתת לחצים והרגעה : טכניקות הרפייה, מדיטציה רפלקסולוגיה וכו' ניתנים לשילוב בתכניות טיפול.

3.      Tinnitus Masking: בעבר, מטופלים הבחינו כי רעשים שונים מביאים לאי שמיעת הטיניטוס, לדוגמא : במהלך מקלחת, ישיבה ליד מזרקת מים וכו', ועוד בימי הרומאים החלו לטפל במיסוך הטיניטוס בנסיון להסוותו. פותחו מכשירים הגורמים למיסוך הטיניטוס על ידי רעש לבן בעוצמה מעל סף הטיניטוס. המיסוך יכול להיות יעיל לטווח קצר, אולם אחרי פרק זמן כזה או אחר הטיניטוס נוטה לחזור.

4.      שיקום שמיעה : שיקום נכון של ליקוי שמיעתי עשוי לשפר את המצב אצל 50%  עד 60% מהסובלים מטיניטוס עיקש וזאת גם במקרים של ליקוי שמיעה חד צדדי או ליקוי שאינו חמור.

5.      TRT Tinnitus Retraining Therapy : טיפול המבוסס על מודל נוירופיזיולוגי, המסביר את תופעת הטיניטוס. לפי המודל כל אדם יכול להרגיש בטיניטוס בתנאים מסוימים, אולם לעיתים נגרמת התניה מוחית שלילית לטיניטוס, וזו גורמת להתמקדות של המוח בטיניטוס והגברתו.
על פי המודל ניתן לאבחן ולנתח את מצב החולה, ולהתאים לו טיפול אישי
המכוון להתרת ההתניה השלילית שנוצרת במוח, ובמקביל לטפל בבעיות השמיעה ולגרות את מערכת השמיעה כך שתפסיק בהדרגה להתמקד בטיניטוס. לשיטה זו תוצאות טובות מאוד בעבודות על אלפי חולים ברחבי העולם. בנוסף לטיפול בטיניטוס, שיטה זו היא היחידה המקובלת כיום לטיפול בחוסר סבילות לרעש.

6.      CBT  -  Cognitive-Behavior Therapy : זוהי גישה פסיכולוגית המבוססת על המודל הנוירופיזיולוגי המסייעת למטופלים להסתגל לטיניטוס, משפיעה על רמת המודעות של המטופל, לגישתו ולהתנהגויות הנלוות שלו, כך שהטיניטוס לא יגרום עוד להשפעה שלילית על חייו. גם לשיטה זו תוצאות טובות מאוד בשיפור איכות החיים של חולים רבים ברחבי העולם. הטיפול יכול להיות פרטני או בסדנאות קבוצתיות.

7.      Electrical Stimulation: זרם חשמלי מסוג DC הביא לירידה זמנית בטיניטוס, אך לא ניתן להשתמש בשיטה זו עקב גרימת נזק לרקמות.

8.     Low Level Laser Therapy : שימוש בלייזר בעוצמה נמוכה על מערכת השמיעה בחיות גרם להקטנת פוטנציאל הפעולה בעצב השמיעה. על בסיס זה נעשה ניסיון לפתח שיטת טיפול בלייזר.
עם זאת במחקרים מבוקרים  לא הוכחה יעילות השיטה, על אף היותה נפוצה ברחבי העולם.

9.     Ultrasound stimulation – טיפול בו ניסו גירוי לאוזן, אולם לא נמצא הבדל בהשוואה לפלצבו.

10.    Magnetic stimulation of the ear - מחקרים מבוקרים לא הדגימו תועלת מעבר לפלצבו.

11.   טיפול בתא לחץ - לא הוכח כאפקטיבי מעבר לפלצבו במחקרים מבוקרים. 

12.   רפואה אלטרנטיבית:

א.      היפנוזה - הטיפול ההיפנוטי לא נמצא משמעותי בטיניטוס, אולם אפשר לשלב כחלק מהרפיה.

ב.      הומיאופתיה – בהשוואה לפלצבו לא נמצא הבדל משמעותי.

ג.       Ginko Biloba – גם כאן לא נמצא הבדל בין החומר לפלצבו במחקרים מבוקרים .

ד.      דיקור סיני  : במחקרים מבוקרים , אין יעילות מעבר לפלצבו.  ויש מחקרים הטוענים כי לעיתים קיימת החמרה בטיניטוס אחרי טיפול בדיקור.