אבני דרך בטיפול בטיניטוס 

  • טיניטוס הוזכר לראשונה לפני כ – 2650 שנה, בכתבים קדומים שנמצאו בנינווה. הוא תואר כניגון, קול או לחישה באוזן. הטיפול המומלץ היה מזמורי תפילה, הכנסת חומרים שונים לתעלת האוזן, וקמעות.
  • לאורך ההסטוריה תואר הטיניטוס כקשור לשדים ורוחות.
  • היפוקרטס (377-460 לפנה"ס) היה הראשון שקישר את הטיניטוס למחלות האוזן.
  • Celsus  - צלזיוס  (25 לפנה"ס-50 לספירה) – המליץ על דיאטה והימנעות ממין.
  • Galen  - גלנוס  (199-129 לספירה) – תאר לראשונה טיפול בתרופות הרגעה על ידי אופיום.
  • מאז ימי הרומאים ועד למאה ה 17  הובילה הנחת יסוד שהטיניטוס נגרם בשל אויר כלוא באוזן. 
  • מהמאה ה - 17 החלו לשער שהטיניטוס נגרם ממחלת אוזן והפרעה ברמת המוח.
  • Itard היה הראשון שתאר את אי הנוחות, העצבות הדיכאון והפרעות השינה (1838-1774) . בנוסף לטיפול במחלת האוזן, הציע  Itadrd שימוש בגירוי שמיעתי (אודיטורי) סביבתי כגון מפלי מים, מזרקה, או פיצוח זרדים באש.
  • Toynbee שהיה חוקר מפורסם, (1866-1815) סבל מטיניטוס עיקש, וטיפל בעצמו על ידי שאיפת כלורופורם.
  • הספר  הראשון באנגלית על טיניטוס פורסם ב - 1891 על ידי Jones, והטיניטוס תואר בהתאם למחלת האוזן שברקע.
  • Vernon  באורגון, היה הראשון שטיפל בארה"ב על ידי מיסוך (1977).
  • Ross Cole  - הראשון שהחל לארגן קונגרסים להבנת הטיניטוס והטיפול בו, בנוטינגהם אנגליה.
  • המודלים לגבי ההסתגלות לטיניטוס  שפותחו (בנפרד) על ידי Jastreboff ועל ידי Richard Hallam ושותפיו.
  • המודל הנוירופיזיולוגי הוצג לראשונה על ידי Jasterboff ב 1990,
  • פיתוח שיטת הטיפול TRT בשנות התשעים, על ידי : Pawel Jastreboff , Jonathan Hazell        Jacqueline Sheldrake.